בקשה לישוב סכסוך במשפחה

החל מיולי 2016, סכסוך במשפחה בין בני זוג, הורים לילדים משותפים או בין הורים לילדיהם, לא יכול להפתח בהגשת תביעה לבית המשפט לעניני משפחה כבעבר, והצדדים נדרשים לעבור הליך מקדים הנקרא "ישוב סכסוך" בטרם יותר להם להגיש תביעות.

מטרת ההליך היא לנסות לכוון את בני המשפחה להליך גישור, לפני שהסכסוך מתדרדר בשל הגשת כתבי טענות לוחמניים. מסיבה זאת לצורך פתיחת הליך ישוב הסכסוך יש להגיש לבית המשפט טופס, ובו פרטים אישיים בלבד, ללא פרוט הטענות או גורמי הסכסוך.

שלבי הליך ישוב הסכסוך

עם הגשת הבקשה נקבעת לצדדים פגישה ראשונה עם עובדת סוציאלית ביחידת הסיוע של בית המשפט. פגישה זאת נקראת פגישת מהו"ת, הצדדים מגיעים אליה ללא עורכי דין, ומטרתה לתת להם אינפורמציה על האפשרויות העומדות בפניהם להסדרת המחלוקות  ללא צורך בתביעות. מדובר באופציות גישור עם או ללא עזרת יחידת הסיוע. ההתיצבות לפגישה הראשונה היא חובה, כמו התייצבות לדיון בבית המשפט.

בתוך עשרה ימים מקיום הפגישה הראשונה, הצדדים צריכים להחליט אם הם מעוניינים להמשיך בהליך ישוב הסכסוך, ומודיעים על כך ליחידת הסיוע באמצעות טופס הסכמה. אם שני הצדדים מסכימים לנסות הליך גישור,  ניתנת להם תקופת אורכה לנהל אותו ללא הגשת תביעות. הליך הגישור ביחידת הסיוע כולל מקסימום  ארבע פגישות ללא עלות, ואחריהם ניתן להמשיך את הליך הגישור בתשלום. אם אחד הצדדים או שניהם אינם מעוניינים בהליך הגישור, נסגר תיק ישוב הסכסוך.

לאחר סגירת התיק שני הצדדים מנועים מלהגיש תביעות במשך 15 יום, ובלבד שעברו  45 יום ממועד פתיחת ההליך, כלומר לפחות  60 יום מפתיחת ההליך בסך הכל. לאחר תקופה זאת, ובמשך 15 יום נוספים הצד שהגיש את הבקשה לישוב סכסוך רשאי להגיש תביעות באופן בלעדי לערכאה לפי בחירתו – בית הדין הרבני או בית המשפט לעניני משפחה, בכפוף לחוקי הסמכות העניינית של כל ערכאה. לאחר 15 ימים אלה (לפחות 75 יום מפתיחת ההליך)  שני הצדדים רשאים להגיש תביעות.

קיצור תקופת עיכוב ההליכים

ניתן לבקש מבית המשפט לקצר את התקופות המנויות לעיל, במהלכן מנועים הצדדים מלהגיש תביעות, באמצעות טופס קיצור הליכים. את הבקשה לקיצור ניתן להגיש במקרים שבהם יחידת הסיוע עצמה אינה עומדת בלוחות הזמנים, המחייבים אותה לקבוע את פגישות המהו"ת בתוך 45 יום ממועד הגשת הבקשה. כמו כן מונות התקנות שורה של מקרים נוספים שבגינם ניתן לבקש קיצור של תקופת עיכוב ההליכים, לרבות אם כבר התקיים בין הצדדים הליך ישוב סכסוך בשנה האחרונה, או שמתקיים הליך משפטי אחר בין הצדדים כעת, אם כתובת הצד השני אינה ידועה או שהוא מתגורר מחוץ לישראל ועוד.

סעדים דחופים בתקופת ישוב הסכסוך

בתקופת עיכוב ההליכים, שבמהלכם הצדדים מנועים מלהגיש תביעות, הם רשאים להגיש בקשות לסעדי ביניים דחופים במספר תחומים. סעדי ביניים אלה דומים לסעדים הזמניים הרגילים בדיני משפחה, וכוללים עיכוב יציאה מהארץ, מזונות זמניים, עיקולים, חידוש הסדרי ראיה עם אחד ההורים, אישור פעולה דחופה רפואית בקטין (כגון: בדיקה, טיפול ואשפוז פסיכיאטרי דחופים כשאין הסכמה בין ההורים), בקשה להנפקת דרכון ולאישור ליציאת קטין לחוץ לארץ לפעילות חינוכית קבוצתית.

קיימים שני ההבדלים עיקריים בין הסעדים הזמניים הרגילים לאלו המותרים בזמן הליך ישוב הסכסוך. האחד הוא מידת הדחיפות הנדרשת – בית המשפט יעתר רק לבקשות שרמת נחיצותן גבוהה ביותר, למשל מצב שבו נמנעים מאחד ההורים באופן מוחלט המפגשים עם הילד, ולא מצב שבו ההורה מעוניין להפגש עם הילד בהיקף רחב יותר. כמו כן, קיימת מגבלה על היקף הטענות המועלות בבקשות המוגשות בתקופת ישוב הסכסוך, לפרטים נחוצים בלבד, ללא סיפור הרקע, המשבר וכו'.

מרוץ הסמכויות והליך ישוב הסכסוך

למרבה הצער הליך ישוב סכסוך לא פתר את הבעיה המהותית של מרוץ סמכויות בהליך גירושין בין בית המשפט לעניני משפחה לבית הדין הרבני. ה"זוכה" במירוץ, כלומר מי שרשאי לבחור איזו ערכאה תדון בעניינים הכרוכים בגירושין, הוא מי שהגיש ראשון את הבקשה לישוב סכסוך. לכן חשוב לא להשתהות עם הגשת הבקשה במקרה של משבר.