קבלת מזונות כאשר החייב במזונות אינו עומד בתשלומים
המוסד לביטוח לאומי משלם את המזונות בתשלום חודשי ובמקביל גובה מן החייב את סכום המזונות שנקבע בפסק הדין.
סכום המזונות שמשלם המוסד לביטוח לאומי הוא הסכום שנקבע בפסק הדין למזונות או הסכום שנקבע בתקנות – לפי הסכום הקטן יותר. אם גבה המוסד לביטוח לאומי את מלוא סכום המזונות שנקבע בפסק הדין וסכום זה גדול מדמי המזונות שהביטוח הלאומי שילם, מקבלים הזכאים את ההפרש.
זכאים לדמי מזונות מן הביטוח הלאומי אשה או ילד, תושבי ישראל שיש בידם פסק דין למזונות, והם אינם מקבלים את התשלום מן החייב במזונות, ובלבד שהם עונים על אחד מן התנאים הבאים:• אשה נשואה לחייב שיש עמה ילד – בין אם פסק הדין למזונות ניתן לזכותה, בין אם פסק הדין ניתן לזכות הילד בלבד,
ובין אם ניתן לזכות שניהם.• אשה נשואה לחייב שאין עימה ילד – אם אין היא מסוגלת לכלכל את עצמה או שהיא בת 60 ומעלה.• אשה שאינה נשואה לחייב ושיש עימה ילד – אם פסק הדין ניתן לזכות הילד בלבד.• אשה שאינה נשואה לחייב ושאין עימה ילד אינה זכאית לדמי מזונות מן הביטוח הלאומי.• ילד שאינו נמצא עם אימו – אם פסק הדין ניתן לזכותו בלבד ואין עיקר החזקתו על חשבון אוצר המדינה או רשות מקומית.• ילד שנמצא עם אביו, ואמו חויבה בתשלום המזונות, יקבל האב את התשלום עבור הילד.המוסד לביטוח לאומי משלם את דמי המזונות לזוכה על פי פסק הדין למזונות שנמסר לביטוח הלאומי, כל עוד לא יצא פסק דין אחר למזונות המבטל אותו או משנה את תוכנו, וכל עוד שהזוכה עומד בשאר תנאי הזכאות. התשלום בעבור כל ילד הנכלל בפסק הדין יהיה עד מלאת לו 18 שנים.• פסק דין הקובע סכום אחד לכל הילדים – במלאת לכל אחד מן הילדים 18 שנים יופחת חלקו היחסי מהסכום שנקבע
בפסק הדין (במלאת 18 שנים לצעיר שבין הילדים יופסק תשלום המזונות).• פסק דין הקובע סכום אחד לאשה ולילדים – ישולם במלואו עד מלאת 18 שנים למבוגר מבין הילדים. במלאת לילד 18
שנים יופחת חלקו היחסי מהסכום שנקבע בפסק הדין. אם האשה מתגרשת יופחת חלקה היחסי מהסכום שנקבע
בפסק הדין.
איך נקבע שיעור דמי המזונות ?
המוסד לביטוח לאומי משלם לזוכה מדי חודש את הסכום שנקבע בפסק הדין למזונות או את הסכום שנקבע בתקנות הביטוח הלאומי- לפי הסכום הנמוך יותר.
הסכומים הקבועים בתקנות כפופים למבחן הכנסות של הזוכה זוכה שאינה עומדת במבחן ההכנסות לא תהיה זכאית לדמי מזונות.
שעדיין לא מלאו לה 55 שנים
|
בת 55 שנים ומעלה
|
||||
סכום הגמלה (ש"ח)
|
נקודת איפוס הגמלה (ש"ח)
|
סכום הגמלה (ש"ח)
|
נקודת איפוס הגמלה (ש"ח)
|
||
אשה בלי ילדים – שהגישה תביעה לפני 1.1.2003
|
1,567
|
2,668
|
1,741
|
3,805
|
|
אשה בלי ילדים – שהגישה תביעה אחרי 1.21.2003
|
1,393
|
2,337
|
1,741
|
3,805
|
|
אשה שיש עמה ילד אחד (בין אם פסק הדין ניתן לזכותה, ובין אם לזכות הילד בלבד, ובין אם לזכות שניהם).
|
2,333
|
4,374
|
2,789
|
5,831
|
|
אשה שיש עמה שני ילדים או יותר
|
2,716
|
5,012
|
3,485
|
6,991
|
|
אשה ששבה ונישאה ויש עמה ילד אחד (של החייב).
|
1,570
|
3,102
|
1,570
|
3,779
|
|
אשה ששבה ונישאה ויש עימה שני ילדים (של החייב) או יותר.
|
2,270
|
4,269
|
2,270
|
4,966
|
|
ילד אחד, הנמצא בהחזקת אפוטרופוס או אביהם.
|
1,570
|
2,589
|
|||
שני ילדים הנמצאים בהחזקת אפוטרופוס או אביהם.
|
2,270
|
3,728
|
|||
כל ילד נוסף הנמצא בהחזקת אפוטרופוס או אביו.
|
696
|
994
|
* אם ההכנסה של הזוכה מעבודה ומגמלאות מחליפות שכר נמוכה מנקודת איפוס הגמלה היא תהייה זכאית לדמי מזונות. אם הכנסתה גבוהה היא לא תהיה זכאית לדמי מזונות.
מבחן הכנסות: איך משפיעות הכנסות הזוכה על שיעור דמי המזונות?
הכנסה שלא מעבודה (גמלה מן המוסד לביטוח לאומי שאינה מחליפה שכר, שכר דירה וכו') – סכום ההכנסה של הזוכה שלא מעבודה להוציא גמלה מחליפת שכר ינוכה במלואו מהסכום המגיע לה על-פי התקנות.
זוכה שהכנסתה שלא מעבודה היא בסכום השווה לסכום המגיע לה על-פי התקנות או בסכום העולה עליו, לא תהיה זכאית לתשלום מזונות מהביטוח הלאומי.
הכנסה מעבודה – זוכה שהכנסתה מעבודה או מגמלה מחליפת שכר היא בסכום השווה ל"נקודת איפוס הגמלה" או בסכום העולה עליה, לא תהיה זכאית לתשלום מזונות מהביטוח הלאומי. ההכנסה מעבודה הנלקחת בחשבון הינה ההכנסה ברוטו.
אם הכנסת הזוכה מעבודה או מגמלה מחליפת שכר נמוכה מסכום "נקודת איפוס הגמלה", ינוכה חלק מסכום ההכנסה (על-פי כללים שנקבעו בתקנות) מהסכום המגיע לה על-פי התקנות.
תשלום הפרשים לזוכה
אם בפסק הדין נקבעו דמי מזונות בסכום שהוא גבוה מהסכום המגיע לזוכה על-פי התקנות, והזוכה מקבלת את דמי המזונות על-פי הסכום שנקבע בתקנות, היא תהיה זכאית להפרשים רק אחרי שהביטוח הלאומי יגבה מהחייב את הסכומים שנקבעו בפסק הדין.
אם בתום שנה מיום שהגישה האשה בקשה למזונות, המוסד לא הצליח לגבות עבורה את ההפרשים, היא רשאית לגבות את ההפרשים מהחייב לאחר שקיבלה אישור מפקיד התביעות בסניף.
תוספת השלמת הכנסה
אם בפסק הדין נקבעו דמי מזונות בסכום שהוא נמוך מהסכום המגיע לזוכה על-פי התקנות, והזוכה מקבלת את דמי המזונות על-פי הסכום שנקבע בפסק הדין, היא עשויה להיות זכאית להשלמת הכנסה. על הזוכה לפנות למחלקת הבטחת הכנסה לברר את זכאותה שם.
תקופת תשלום דמי המזונות
דמי המזונות ישולמו לזוכה החל מיום הגשת הבקשה לביטוח הלאומי. התשלום בעבור תקופה שקדמה להגשת הבקשה ייעשה רק לאחר בירור של פקיד התביעות. דמי המזונות ישולמו לזוכה כל עוד מתקיימים תנאי הזכאות. דמי המזונות משולמים כל 28 לחודש עבור החודש שחלף.
הפסקת תשלום דמי המזונות
הביטוח הלאומי יפסיק את תשלום דמי המזונות אם אירע אחד מן המקרים האלה:
1. נמסר לביטוח הלאומי פסק דין המבטל את דמי המזונות.
2. הילדים הוצאו ממשמורת של האם.
3. הכנסתה של הזוכה מעבודה או מגמלה מחליפת שכר עולה על " נקודת איפוס הגמלה" שנקבעה בתקנות.
4. הכנסתה של הזוכה שלא מעבודה עולה על הסכום שנקבע בתקנות.
5. הזוכה נקטה הליכי הוצאה לפועל נגד החייב לביצוע פסק הדין (למעט אם היא נוקטת בהליכי הוצאה לפועל לגביית ההפרשים).
6. הזוכה קיבלה תשלומים ישירים מן החייב, לפחות בגובה התשלום המשולם לה על-ידי הביטוח הלאומי.
7. הזוכה לא ענתה להצהרה שנשלחה אליה על-ידי הביטוח הלאומי לעדכון פרטים.
8. הזוכה מבקשת להפסיק את התשלום, מכל סיבה שהיא.
גביית דמי המזונות מן החייב
על החייב במזונות לשלם למוסד לביטוח לאומי את מלוא הסכומים שבהם חויב בפסק הדין, החל מן היום שבו התחיל המוסד לשלם את דמי המזונות לזוכה.
עם התחלת התשלום לזוכה שולח המוסד לביטוח לאומי הודעה לחייב במזונות, שבה הוא מתבקש לשלם למוסד לביטוח לאומי את הסכומים שחויב בהם בפסק הדין.
חייב שלא ישלם את הסכומים שחויב בהם בפסק הדין באופן סדיר רשאי המוסד לביטוח לאומי לפעול נגדו בכל האמצעים העומדים לרשותו כולל הליכי הוצאה לפועל.
אם גבה המוסד לביטוח לאומי מן החייב סכומים על-פי פסק הדין העולים על התשלומים ששולמו לזוכה לפי התקנות, יעביר הביטוח הלאומי את ההפרשים לזוכה.
ביטוח לאומי – הגשת בקשה לתשלום דמי מזונות >>
גביית מזונות באמצעות לשכת ההוצאה לפועל >>