בספטמבר 2015 יכנס לתוקפו חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) התשע"ה -2014. מדובר בהוראת שעה שתעמוד בתוקף במשך שלוש שנים מיום פרסום החוק.
הרעיון העומד מאחורי החוק הוא למנוע מצדדים המעוניינים להתגרש להיגרר לדיונים קשים בערכאות שיפוטיות ולאפשר להם לסיים את הקשר בהידברות ובהסכמה שיביאו גם, כנגזרת לכך, לחיסכון בזמן שיפוטי.
על פי החוק החדש כל אדם שרוצה להיפרד מבן/בת זוגו יגיש "בקשה לישוב סכסוך" לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין ו"ירכוש סמכות" באותה ערכאה. כך יעצר "מירוץ הסמכויות". אלא שלאחר רכישת הסמכות לא ניתן יהיה במשך שלושה חודשים להגיש תביעות ו/או בקשות לבית המשפט ו/או לבית הדין. בתקופה זו הצדדים יקראו לפגישת מידע, היכרות ותיאום (מהו"ת) עם עובדת סוציאלית מיחידת הסיוע שליד בית המשפט ותיבחן האפשרות לקדם את פתרון הסכסוך בהליך גישור.
על פניו, זהו פתרון מצוין הן לבני הזוג המסוכסכים והן למערכת המשפט.
מבחינת המערכת אין ספק שככל שסכסוכים רבים יותר ימצאו את פתרונם בדרך של גישור וימנעו מנקיטת הליכים משפטיים יפחת העומס העצום שמוטל על כתפי השופטים כיום. יחד עם זאת, על פי החוק החדש הסכסוך יועבר בשלב הראשון ליחידות הסיוע המאוישות ברובן על ידי עובדים סוציאליים שאינם בעלי הכשרה וידע משפטיים, ובפרט בנושאים ממוניים שמהווים פעמים רבות את מהות הסכסוך. גם כיום יחידות הסיוע עמוסות לעייפה ולכן עולה השאלה האם המערכת בכלל ערוכה לשינוי הזה? והאם העומס על המערכת לא יגדל בסופו של דבר?
מבחינת הצדדים לסכסוך גישור חובה פותר את הבעיה שצד חושש להציע לצד השני גישור ולהיתפס על ידו כחלש יותר. בנוסף, אין ספק כי פתרון שמושג בדרך של גישור מאפשר לצדדים (במיוחד אם הם הורים לילדים משותפים) להישאר ביחסים טובים יותר מאלו שישררו ביניהם, ככל הנראה, בסיומם של הליכים משפטיים. כמו כן, גישור חובה יאפשר לצדדים שלא היו חושבים לפנות להליך גישורי לפנות להליך כזה.
אלא שאיליה וקוץ בה. גישור מעצם טיבו הינו הליך רצוני המבוסס על הסכמה ולכן כלל לא ברור שצדדים שנכפה עליהם הליך גישור יצליחו בו. שנית, לא כל מקרה מתאים להליך גישור מלכתחילה והעובדה שגישור יהפוך להליך חובה לפני נקיטת הליכים משפטיים בערכאות יכול להוביל דווקא לסחבת ועיכוב במקרים שאינם מתאימים לגישור.
שאלה נוספת שהחוק לא נותן עליה תשובה היא מי יממן את הליך הגישור? האם המערכת (קרי כל ציבור משלמי המיסים) שכן המערכת מחייבת בגישור חובה? או הצדדים?
עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי מומחית לדיני משפחה וירושה.
