"חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה)", נכנס לתוקפו ביום 17.7.16 והוא משנה את חוקי הגירושין בישראל לא רק מבחינה פרוצדורלית אלא גם באופן מהותי.
על פי החוק החדש אדם הרוצה להגיש תובענה באחד הנושאים הבאים:
(1) ענייני נישואין וגירושין;
(2) יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג ולמעט תובענה בענייני ירושה;
(3) מזונות או מדור של בן זוג או של ילדה או ילד;
(4) כל עניין הנוגע לילדה או לילד לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, למעט תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991;
(5) אבהות או אמהות לגבי ילדה או ילד.
יגיש בקשה לישוב סכסוך לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין, על פי בחירתו.
הבקשה לישוב סכסוך מוגשת על גבי טופס ואינה כוללת טענות או עובדות בקשר לסכסוך או לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית.
לאחר הגשת הבקשה יזומנו הצדדים לבקשה ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית (בית המשפט או בית הדין) לארבע פגישות מהו"ת (מידע, הכרות ותיאום) או למספר פגישות קטן יותר במידה ואחד הצדדים אינו מעונין להמשיך בהליך הזה או שיחידת הסיוע מחליטה כי היא אינה הפלטפורמה המתאימה להמשך טיפול בסכסוך.
הפגישה היחידה אליה חייבים הצדדים להגיע היא פגישת הטיפול הראשונה אצל העובדת הסוציאלית ביחידת הסיוע. לפגישה זו על שני בני הזוג להתייצב לבדם, ללא כל ליווי.
עובדה זו מגבירה ביתר שאת את הצורך של התובע (מבקש הבקשה) לפנות ליעוץ אצל עורך דין עוד לפני הפגישה הראשונה ביחידת הסיוע שכן לא בטוח שהוא עצמו יודע מהן בדיוק גדרי המחלוקת: האם הוא ירצה לעתור למשמורת משותפת או יחידנית, האם יש צורך במזונות ואם כן באיזה סדר גודל וכיוצ"ב. ללא יעוץ משפטי התובע לא מבין את ההשלכות של האפשרויות העומדות לפניו. יתר על כן, התובע עלול לתת בפגישה פרטים שיזיקו לו בהמשך הדרך. תוכן הפגישה אמנם חסוי כלפי בית המשפט, אך הצד השני נוכח , שומע כל מילה, ויוכל לעשות שימוש במידע בהמשך הדרך.
גם לנתבע שקיבל את הבקשה לישוב סכסוך מומלץ לפנות מיד עם קבלת הבקשה ליעוץ אצל עורך דין שכן החוק החדש יצר מצב בו הנתבע מגיע להליך בעיניים מכוסות: הוא לא יודע מה הצד השני תובע ולא יודע אלו ראיות הוא מחזיק בידיו, ואף על פי כן נדרש להתייצב מולו באופן אישי ביחידת הסיוע ללא כל הגנה משפטית.
לאחר הפגישה הראשונה אצל העובדת הסוציאלית, הצדדים יכולים להגיע לשלוש פגישות מהו"ת נוספות שבסיומן תמליץ להם יחידת הסיוע בעניין התאמת תהליך ישוב הסכסוך בעניינם. בתום עשרה ימים מפגישת המהו"ת האחרונה, על כל אחד מהצדדים להודיע ליחידת הסיוע אם הוא מעונין להמשיך בהליך חלופי לישוב סכסוך בתשלום או לא.
אם הצדדים ו/או אחד מהם אינו מעונין להמשיך בהליך גישור יש עיכוב הליכים של 15 ימים נוספים במהלכם למבקש הבקשה יש הזכות להגיש תביעות ולהחליט מהי הערכאה בה הוא מעונין להגיש את התביעות. רק לאחר מכן קמה לצד השני הזכות להגיש תביעות מטעמו. כלומר הגשת בקשה אנמית לישוב סכסוך מהווה בפועל תמרור "עצור" שימנע מהצד השני להגיש תביעות במשך חודשיים, שלושה ואפילו יותר.
פגישות המהו"ת יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, ואולם יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה, פעם אחת, ב-15 ימים בהודעה לערכאה השיפוטית ולצדדים – כלומר לכל היותר בתוך חודשיים ההליך ביחידת הסיוע אמור להסתיים. בכל אותה תקופה חל עיכוב הליכים ולא ניתן להגיש תביעה כלשהי לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. משמעות הדבר היא כי הגשת הבקשה לישוב סכסוך מהווה "תמרור עצור" לצד השני שמנוע להגיש תביעות מטעמו במשך חודשיים, שלשה ואפילו יותר.
החוק אינו פותר את בעיית מירוץ הסמכויות שהינה הבעיה העיקרית בה נתקלים בני זוג בהליכי גירושין, ואף החריף את הבעיה שכן בעצם מילוי בקשה לישוב סכסוך שהינה למעשה טופס סטנדרטי שניתן להגיש ליחידת הסיוע הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בבית הדין הרבני, הגישה לערכאות הפכה לקלה וזמינה מאד.
כמו כן, העובדה שלפי החוק אם הסתיימה תקופת עיכוב ההליכים, והצדדים לא הגיעו להסכמה בענין פניה לגישור – רשאי הצד שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב הסכסוך, להגיש בתוך 15 ימים, תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לכל ערכאה שיפוטית שלה סמכות לדון בעניין לפי דין; מקלה גם היא על הגישה לערכאות והופכת את המירוץ לקשה עוד יותר משהיה קודם לחוק.
החוק שינה את המצב גם לגבי הגשת בקשות לסעדים זמניים ולמעשה אם לא מדובר בסעדים השומרים מצב קיים מעוכבת גם הגשת הבקשות לסעדים אלה.
