הגירושין מובילים בהכרח לקביעת הורה משמורן ולקביעת הסדרי ראיה של ההורה השני עם הילדים. בדרך כלל נותרים הילדים במשמורת האם ואילו לאב נקבעים הסדרי ראיה עם ילדיו. כל החלטה בנושא הילדים לעולם אינה סופית.
10 דברים בסיסיים שחשוב לדעת בנושא החזקת הילדים והסדרי ראיה:
1. חזקת הגיל הרך – ילדים עד גיל 6 יישארו בחזקת אימם אלא אם יש סיבות מיוחדות להורות אחרת.
2. שני ההורים נותרים אפוטרופוסים של ילדיהם, ללא קשר לשאלה בחזקת מי נשארו הילדים. לשני ההורים מעמד שווה בקבלת החלטות מהותיות הנוגעות לילדים, כגון בנושאי חינוך ובריאות.
3. הסמכות לדון בשאלת משמורת, הסדרי הראיה וחינוך הילדים נתונה הן לבית משפט לענייני משפחה והן לבית דין רבני. הסמכות נקבעת על פי הערכאה אליה הוגשה התביעה הראשונה.
4. הסדרי ראיה – הורה שהילדים אינם בחזקתו זכאי לראות את הילדים בזמנים מוגדרים על פי המוסכם בין ההורים או על פי החלטת בית משפט.
5. בית משפט או בית דין קובע את מקום החזקת הילדים ואת תדירות הסדרי הראיה על פי חוות דעת של אנשי מקצוע – עובדים סוציאליים או פסיכולוגים – הממונים מטעם בית המשפט או בית הדין.
6. הסכם בדבר החזקת הילדים והסדרי ראיה חייב לקבל את אישור בית משפט או בית דין אשר יבדקו את ההסכם על פי עקרון טובת הילד.
7. כאשר שני ההורים תובעים לקבל את הילדים הם מופנים, בדרך כלל, לבדיקת “מסוגלות הורית”. הבדיקה מתבצעת ע”י צוות רב תחומי הבודק את כל ההיבטים הרלוונטיים.
8. כל החלטה בעניין משמורת והסדרי ראיה אינה סופית. ההורים יכולים לפנות לבית משפט או לבית דין בבקשה לשנותה משיקולים של טובת הילד.
9. לכל אחד מההורים זכות להתגורר בכל אזור בארץ ואין יכולת להורה אחד להגביל את אזור מגוריו של ההורה השני. מגורים מרוחקים מהווים עילה לשינוי הסדרי ראיה או לקביעת הסדרים מיוחדים התואמים את המרחק.
10. באם קיים חשש שאחד ההורים עלול לסכן את הילד כאשר יפגוש אותו, סביר להניח שיקבעו הסדרי ראיה בפיקוח גורם מקצועי.
