ההבדל בין אפוטרופסות למשמורת
- אפוטרופסות כוללת את הזכות להיות שותף בהחלטות מהותיות הנוגעות לחיי הילד. החלטות אלו כוללות בין היתר את הזכות היכן יגור הילד (ארץ ועיר), היכן ילמד ויתחנך, ואילו טיפולים רפואיים, פסיכולוגיים או תרופות יקבל.
- זוהי זכות טבעית המוקנית לכל הורה, והיא אינה נלקחת במסגרת הגירושין, למעט במקרים יוצאי דופן ברמה הקיצונית ביותר, לדוגמא אב המרצה עונש מאסר על התעללות בילד.
- חובה לקבל החלטות מהותיות הנוגעות לילד בהסכמה בין שני ההורים. בהעדר הסכמה יש לפנות לבית המשפט, ולא לנקוט בצעדים חד צדדיים.
- משמורת היא הזכות של ההורה לקבל החלטות שאינן מהותיות עבור הילד, בדרך כלל בזמן שהוא שוהה בבית ההורה. החלטות אלו כוללות חוגים ובילויים, טיפולים רפואיים פשוטים אצל רופא הילדים, מתן תרופות מדף להורדת חום וכדומה.
- המשמורת של ילדים מתחת לגיל 6 ניתנת לאם על בסיס "חזקת הגיל הרך", למעט במקרים חריגים.
- במרבית תיקי הגירושין כיום נקבעת משמורת משותפת של שני ההורים עבור ילדים מעל גיל 6. המשמעות היא שכל הורה מקבל החלטות בלתי מהותיות בנוגע להתנהלות עם ילדו כאשר הוא נמצא בביתו או באחריותו.
- בדרך כלל משמורת משותפת מלווה בחלוקת ימים שוויונית של הילדים בין בתי ההורים כך שהילד נמצא חצי שבוע אצל כל הורה מסיום הלימודים ועד ליום למחרת, או בחלוקה כמעט שוויונית.
- שופטים רבים מעדיפים להמנע מהגדרת משמורת באופן כללי וקובעים כי על הילדים חלה "אחריות הורית משותפת" של שני ההורים.
ההבדל בין הסדרי שהות להסדרי ראיה
- בעבר היה נהוג לקבוע את בית האם כבית העיקרי של הילדים, והם היו מתראים עם האב לכמה שעות אחר הצהריים פעם או פעמיים בשבוע. מאחר שאלו השעות שבהם הם היו רואים את האב" כונו ביקורים אלה "הסדרי ראיה".
- כיום במרבית תיקי הגירושין כבר אין בית עיקרי ובית משני, והילדים חולקים את זמנם בין שני הבתים. בשני הבתים הילדים גם לנים בבית, ולמעשה שוהים בו, ולכן המונח שונה ל"הסדרי שהות".
- המנוח "הסדרי ראיה" עדיין רלוונטי למפגשים עם סבים.
- בניגוד לעבר, אז היה מקובל להמתין עם לינת ילדים בבית האב עד גיל 3, כיום כבר נקבעים הסדרי שהות של הילד בבית האב כולל לינה החל מהשלב שבו הוא נגמל מהנקה.
- הסדרי שהות סטנדרטיים בבית אב נורמטיבי, המעוניין במעורבות גבוהה בחיי הילדים, וזמינותו אליהם גבוהה, כוללים לפחות שני ימים ולילות באמצע השבוע, וסוף שבוע מלא אחת לשבועיים.
- מאחר שבשבוע 7 ימים, כלומר מספר אי זוגי, חלוקת הסדרי שהות שוויוניים מתפרסת על פני מחזורים של שבועיים, כשבכל יום חמישי הילד שוהה בבית הורה אחר לסירוגין, במהופך להסדרי סוף השבוע.
נקודות חשובות בנוגע למשמורת והסדרי שהות
- הסמכות לדון בשאלת משמורת, הסדרי השהות וחינוך הילדים נתונה הן לבית משפט לענייני משפחה והן לבית דין רבני. הסמכות נקבעת על פי הערכאה בהתאם לבחירת ההורה הראשון שהגיש בקשה לישוב סכסוך.
- בית משפט או בית דין קובע את הגדרת המשמורת ותדירות הסדרי השהות על פי חוות דעת של אנשי מקצוע – עובדים סוציאליים או פסיכולוגים – הממונים מטעם בית המשפט או בית הדין.
- הסכם בדבר משמורת הילדים והסדרי השהות חייב לקבל את אישור בית משפט או בית דין אשר יבדקו את ההסכם על פי עקרון טובת הילד.
- כאשר הוריה טוען ללקות מהותית בהורות של ההורה השני, או למסוכנות שלו כלפי הילד, בית המשפט או בית הדין רשאים להפנות את ההורים לבדיקת “מסוגלות הורית”. הבדיקה מתבצעת ע”י צוות רב תחומי הבודק את כל ההיבטים הרלוונטיים.
- באם קיים חשש שאחד ההורים עלול לסכן את הילד כאשר יפגוש אותו, סביר להניח שיקבעו הסדרי ראיה בפיקוח גורם מקצועי.
- כל החלטה בעניין משמורת והסדרי שהות אינה סופית. ההורים יכולים לפנות לבית משפט או לבית דין בבקשה לשנותה משיקולים של טובת הילד.
