תקנות סדרי הדין קובעות את אופן ניהול ההליך המשפטי: כיצד להגיש תביעה, מתי להגיש תגובה, אילו מסמכים מותר לצרף, מהו סדר הדיונים וכו'.
קיימות תקנות נפרדות להליכים אזרחיים, הליכים פליליים, הליכים בבית המשפט לענייני משפחה והליכים בבית הדין הרבני.
החל מינואר 2021 חל שינוי תהומי בסדרי הדין בבתי המשפט האזרחיים. בבית המשפט לעניני משפחה השינויים מינוריים יותר, אולם כדאי לשים לב לכמה מהם:
1. דיון מקדמי בתביעה כספית או רכושית
כאשר מוגשת תביעה כספית או רכושית בין בני משפחה, עורכי הדין שלהם צריכים לנהל בינהם באופן פרטי דיון מקדמי, כדי לנסות לחסוך בזבוז זמן שיפוטי על נושאים שהצדדים יכולים להסכים עליהם, לדוגמא מינוי מומחים, קביעת מועד הקרע, גילוי מסמכים וכו'. ארבעה עשר יום לפני הדיון הראשון בתביעה בבית המשפט עורכי הדין צריכים לדווח לבית המשפט על הדיון המקדמי ותוצאותיו.
2. פגישות מהו"ת עבור הליכים שלא הוגשה עבורם בקשה לישוב סכסוך
כידוע לא ניתן להגיש תביעות בבית המשפט לעניני משפחה בין בני זוג ,הורים או הורים לילדיהם מבלי להגיש קודם בקשה לישוב סכסוך ולקיים פגישת מהו"ת פרה-גישור. מעתה עבור תביעות שלא קדמה להן בקשה לישוב סכסוך, למשל בין אחים, או בנושא ירושה, תהיה חובה לקיים פגישת מהו"ת אזרחית לאחר הגשת כתב ההגנה.
3. רשימת בקשות ביניים
בתביעות בנושאים כספיים, רכושיים או בעניינו של קטין, בעל דין נדרש להגיש 20 יום לפני מועד דיון קדם המשפט הראשון בתיק את רשימת בקשות הביניים שהוא מבקש שבית המשפט ידון בהן, ואת הבקשות עצמן. 7 ימים קודם לכן עליו ליידע את בעל הדין שכנגד על כוונתו לכלול בקשה ברשימה כאמור.
המשמעות של התיקונים הנ"ל הוא ניסיון להביא ליעול של ההליך הדיוני באמצעות חיוב הצדדים להדברות מוקדמת מחוץ לכתלי בית המשפט ככל שניתן. החשיבות על הקפדה של סדרי הדין החדשים היא רבה, מאחר אי עמידה בתקנות עלולה לגרור פסילת בקשות וסעדי ביניים שעלולים להשפיע על מהלך התיק כולו.
