על פי חוקי יחסי ממון, בעת גירושין, בן זוג של עובד זכאי לשווי מחצית מכל מה שנצבר במהלך הנישואין. שווי הנכסים לחלוקה בין בני הזוג נבדק במועד הקרע, כלומר במועד שנקבע עליו כי הוא מועד הפרידה של הצדדים. מועד זה יכול להיות מועד הגשת בקשה לישוב סכסוך, מועד עזיבת בית, מועד סידור הגט, אך בכל מקרה הוא מועד אקרעי שאינו קשור למועד גיוס או מכירה צפויים בחברות הסטארט אפ
העובדה כי מועד זה הוא אקרעי יוצרת בעיה בסכסוכי גירושין, בהם מעורבים עובדי/בעלי חברת סטארט אפ כיוון שפעמים רבות מדובר בחברות שאינן נסחרות ואין להן שווי שוק ברור, או בחברות שנמצאות בראשית דרכן בטרם גיסו כסף מהמשקיעים ואז השווי שלהן יכול להיות אפילו אפסי וקשה עד בלתי אפשרי לתת הערכה לשווי האופציות/מניות/חברה במועד אקרעי עבורה שהוא במקרה גם מועד הגירושין של העובד.
במקרה הטוב למועדים אלה ממילא אין קשר למועד הגירושין, במקרה הפחות טוב, העובד, יכול לדאוג לכוון את מועד הקרע לתאריך מוקדם ממועד גיוס או מכירה צפויים, ולעיתים אף עשוי לסגור את החברה שקמה ולהקים לאחר הגירושין חברה בשם אחר שתמכור בדיוק את אותו המוצר, מתוך מטרה לנסות ולהבריח את הרכוש הזה מתוך מסת איזון הנכסים.
באחד המקרים שהגיעו לפתחו של בית המשפט עלתה שאלה האם חברת סטארט אפ שפיתחה מוצר מסוים והוקמה לטענת הבעל לאחר הגירושין שייכת גם לאשה. לאחר שבית המשפט בחן את טענות הצדדים נפסק כי מאחר והחברה שנפתחה לאחר מועד הקרע, מוכרת מוצר שפותח בתקופת החיים המשותפים, החברה תוכר כחלק ממסת הרכוש לצורך איזון המשאבים ומונה מומחה לשם קביעת המועד הקובע לצורך הערכת השווי.
מקרה נוסף עימו התמודד בית המשפט הוא מקרה בו הבעל הקים לפני הגירושין שתי חברות סטארט אפ יחד עם שותף נוסף. לבעל הוקצו חלק ממניות החברות, וכן הובטח לשלם לו שכר עבור פיתוח אפליקציה בכפוף ליציאתה לשוק, אך במועד הקרע לא היו רשומות על שמו מניות ולכן הוא, כמו רבים אחרים, טעה לחשוב שהאשה לא תקבל דבר אם לא רשומות על שמו זכויות ברות חלוקה באותו המועד.
לטענת האשה לפני פרוץ הסכסוך עסק הבעל, בין השאר, בפיתוח והשקעה במיזמים וחברות סטארט אפ, וכשנה לפני תחילת ההליכים המשפטיים ביניהם, הוא היה שותף להקמת שתי חברות סטארט אפ עם שותף נוסף. לבעל הוקצו חלק ממניות החברות, וכן הובטח לשלם לו שכר עבור פיתוח אפליקציה בכפוף ליציאתה לשוק.
הבעל מצידו הודה כי בעבר החזיק באחוז מסוים של מניות אחת מחברות הסטארט אפ, אך טען טענות שונות וביניהן כי היתה טעות ברישום המניות, הוא התבקש, ואף הסכים, לוותר על מניותיו ללא קבלת כל תמורה, ולכן במועד הקרע לא היו בידיו זכויות אשר יש לחלוק אותן עם האשה
בפועל, בית המשפט קבע כי י הבעל אכן החזיק במניות החברה והעביר אותן מתוך חשש כי הוא צפוי להליכים משפטיים ולכן מדובר בנכס אשר נחשב כנכס אשר עדיין מוחזק על ידי הבעל ונכלל במסת הנכסים לאיזון בין הצדדים, מאחר ושווי מניות החברה לא נישום על ידי המומחה שמינה בית המשפט והאשה הודיעה כי היא מסתפקת בכך שיקבע שהמניות הינן נכס בר איזון נוצר מצב לפיו לחברת הסטארט אפ יש שותפה נוספת, שכלל לא ברור שהיא מעוניינת בה.
מצב בו לחברת הסטארט אפ יש שותפים נוספים אינו מצב שהחברה או המשקיעים שלה מעוניינים בו. בכדי למנוע מצב של שותפות לא רצויה בחברת הסטארט אפ עם בני זוג לשעבר או מצב בו אחד הצדדים צריך לשלם כספים שעדיין לא התקבלו מחד או צריך לוותר על רווחים עתידיים, נתן בית המשפט באחד המקרים בו נדונו גירושי עובד בחברת סטארט אפ פתרון יצירתי לפיו בת הזוג תקבל אחוזים משווי האופציות אם וכאשר ימומשו בעתיד על ידי העובד, כחלק יחסי של תקופת החיים המשותפים, מתקופת אחזקת האופציות הכוללת, ובקיזוז ההוצאות הנלוות למימוש האופציות, לרבות מיסוי.
פתרון זה הביא לתוצאה בה שני הצדדים יוצאים נשכרים. בת הזוג שותפה הן לסיכוי שההשקעה בסטארט-אפ תשתלם וישולם לה את הרווח האמיתי, והן בסיכון, שהחברה תכשל, ואז נמנע המצב שבו העובד שילם לה אחוזים מכספים, שבסופו של יום הוא כלל לא זכה לקבל.
