התיקון לחוק
בנובמבר 2020 תוקן חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות על ידי הוספת סעיף, השולל אפוטרופסות מהורה, שהורשע בפסק דין סופי, (שכבר לא ניתן להגיש עליו ערעור), בעבירה של אלימות חמורה הכוללת רצח, ניסיון לרצח, אונס או מעשה סדום, בבן/בת הזוג או במי מילדיו.
אם כנגד ההורה כבר הוגש נגדו כתב אישום בשל אחת מהעבירות הנ"ל, אך טרם ניתן פסק דיו סופי, האפוטרופסות שלו תשלל באופן זמני.
המשמעות של התיקון לחוק
עד לתיקון לחוק הזכות היחידה שנשללה או הוגבלה מהורה, שנכלא בגין אלימות קשה בתוך המשפחה, היתה הסדרי הראיה שלו עם הילדים. הזכויות האחרות המוקנות להורה במסגרת זכויות האפוטרופסות, כמו מתן אישור לטיפולים רפואיים או פסיכולוגיים, נותרו בעינן, ואפשרו להורה העבריין לעשות שימוש ציני בזכויות אלה, כדי להקשות על מי שמגדל את הילד מחוץ לכלא, ואפילו להתעלל בו.
עד לתיקון לחוק הפתרון היחיד שניתן לאפוטרופוס שמגדל את הילד, היה לפנות לבית המשפט בתביעה לשלילת זכויות האפוטרופסות של העבריין. תביעות אלה, לא רק כרוכות בנטל כלכלי, אלא שהן גם נתקלו בקשיים משפטיים בשל העדר חקיקה מתאימה, ונענו באופן חלקי בלבד.
השינוי המהותי עתה הוא שזכויות האפוטרופסות של ההורה העבריין תשללנה באופן אוטומטי, כך שהנטל עובר מההורה המגדל להורה העבריין, והוא זה שיצטרך להגיש תביעה לבית המשפט ולשכנע מדוע ראוי להשיב לו את זכויות האפוטרופסות ולא להפך.
הרקע לתיקון החוק
על הנושא הכאוב של ניצול זכויות האפוטרופסות על ידי הורה מתעלל כתבתי עוד בשנת 2017 במאמר "האפוטרופסות הטבעית".
הנושא עלה שוב לכותרות בעקבות המקרה המזעזע של שירה איסקוב, אשר כמעט שנרצחה על ידי בעלה לעיני בנם הפעוט. האם, שניצלה בנס על ידי שכנה, גילתה כי על העובדה שבעלה כלוא בשל הניסיון לרצחה, הוא עדיין יכול להשתמש בזכותו ההורית להתנגד למתן חיסון לבנם. פרסומים שונים בכלי התקשורת העבירו ביקורת קשה על המצב, בינהם גם אני במאמרי "ההתעללות נמשכת מהכלא: למה בתי המשפט לא שוללים אפוטרופוסות של הורה מתעלל?", ולמרבה השמחה הלחץ הציבורי עזר, והחוק שונה.
ביקורת על התיקון לחוק
התיקון לחוק הוא מבורך אך אינו מספק. יש מקום לאפשר מסלול חוקי לשלילת אפוטרופסות גם מהורה שהורשע בהתעללות משמעותית בבני משפחתו, גם אם זו אינה עולה לכדי רצח או אונס. ניתן לבצע מדרג במסגרתו עבור עבירות פחותות יותר לא תתבצע שלילת אפוטרופסות אוטומטית, אך בהחלט יוענק לבית המשפט שיקול דעת לפעול לשלילתה בנסיבות המתאימות.
